כשאת אוהבת את הפורטרט שלך זאת השתקפות של אהבה.

כשהאור נופל רך ויפה את יודעת שבאמת רואים אותך, אבל באמת, ומי לא רוצה שיראו אותה ויקשיבו לעומק.

ואז יוצאת תמונת פורטרט שאת ממש אוהבת.

זאת השתקפות של אהבה.

המבט שלך, משקף באמת את מי שאת. כשזה קורה את יודעת שמי שעומדת עם המצלמה מולך רואה אותך, בעין של אהבה.

כך אני מצלמת, תמיד.

והפעם מי שעומדת מולי, היא הבת שלי.

כשהיא מגיעה לשבת מהצבא והסט פתוח, היא לוקחת את הניקון הכבדה, כי מתחשק לה והיא מושיבה אותי מולה,

ואני מדריכה אותה קצת, תכווני פה ושם, כך עושים פוקוס עם הריבוע האדום

ואנחנו יודעות שלהפעיל כלים כבדים של מלחמה היא יודעת (זאת המציאות) ועכשיו גם מצלמה של אהבה.

ויוצא פורטרט שאני אוהבת. ואני אומרת לה, הנה עשית לי תמונה חדשה ליום ההולדת.

ואני מתבוננת על עצמי ורואה בעיניים

את השנה שחלפה

ורואה בי את הזמן שעובר, רואה את כל מה ששיחררתי ואיך מרחב אחד התחלף במרחב הרבה יותר גדול

ואת הלב שלי שמכיל עוד ועוד אנשים וסיפורים, כי הוא יכול

והאור, שאני תמיד מתבוננת בו מיוחד עכשיו.

בדיוק לפני שנה, ביום הולדתי, ביקשתי מעצמי 4 דברים

• להתחיל וליצור את הסרט- שיחות על גוף –

הוא קורה וכל התהליך מעסיק ומרגש אותי מאד, ראיינתי ושוחחתי עם עשרות נשים בשנה שחלפה על הגוף שלהן, על דימוי, על מחשבות, על המראות שהחברה מציבה לנו והסטנדרים הבלתי אפשריים שאנחנו אמורות ״להתיישר״ לפיהם – עוד תשמעו על כך בהמשך.

• ביקשתי לא להיות לבד ביצירה הזו –

אני לא לבד בה, אנשים יקרים עוזרים לי, וזה קרה בזכות כך שביקשתי את הבקשה הזו מעצמי,

אני בהוקרה גדולה על חברים קרובים שאיתי ואנשים חדשים שאני פוגשת.

•  ביקשתי לדייק את הגוף שלי –

בשנה הזו דייקתי את הגוף שלי כמו שאף פעם לא.

הסכמתי לפגוש את גיל המעבר וכל מה שהוא מביא,

דייקתי את המשקל, הגעתי למשקל שהייתי בו בתיכון אבל מעבר למשקל,

השלתי מעצמי משקל כבד של מחשבות ורגשות,

הבנתי אכילה רגשית, דרך תהליך הקשבה לגוף, המשמעותי ביותר שחוויתי אי פעם.

ומתוך כל זה אני רוצה ומבקשת

• להשפיע על עוד נשים, ללוות נשים כדי שידעו שהן לא לבד,

לעזור להן לדייק את הגוף דרך הקשבה אמיתית, לגוף, לעצמן,

לדייק לעצמן מערכות יחסים

דרך הצילום, הפוטותרפיה ושיטת סאטיה, דרך שיחות.

מי שמכיר אותי יודע שאני מאוהבת בצילום ובחופש שהיצירה מאפשרת ובשנים האחרונות גם באימון בשיטת סאטיה. בשנה האחרונה התחלתי לאמן בתוכניות של אימושיין, כחלק מהצוות של בית הספר לאימון בו למדתי.

סאטיה היא שיטה של קשב עמוק, לעצמך ולגוף וכשמתחילים לתרגל ולהתאמן אי אפשר להפסיק-

להתבונן על המציאות, על הכאן ועכשיו ולהקשיב לגוף. להכיר.

להכיר את האוטומטים, את הפחד, את המעצורים, דרך ההכרות העמוקה ודרך ההקשבה לגוף.

ליצור מתוך חופש.

חופש מגיע מתוך בחירה

כשאת בחופש ישנן הרבה אפשרויות.