הקמתי לפני כחצי שנה את קבוצת הסלפי. לאהוב את עצמי דרך תמונות. לא ידעתי למה לצפות, לא ידעתי אם נשים יעלו תמונות של עצמן. הקבוצה פעילה, מעל 600 נשים שמעלות תמונות ומשתמשות בקבוצה כקרש קפיצה להעז ולצלם את עצמן ולהתבונן בעצמם.

יש גם שאלות שעולות בקשר לנושא של צילום עצמי. מעבר לשאלות טכניות.

איך אנחנו נראות במציאות לעומת איך נתפסות בתמונות בעולם הוירטואלי הקיים.

בעקבות פוסט שאחת הבנות העלתה כתבתי על התבוננות.

איך אנחנו ניראות בתמונות סלפי לעומת המציאות, אני חושבת על התבוננות. אני תמיד חושבת בעצם על התבוננות.
על איך אנחנו רואות את עצמינו ועל התבוננות במראה. במראה אני רואה את עצמי הפוך. גם בסלפי. בתמונה לא.
בתמונות שונות נראה שונה, תלוי בסיטואציה, תלוי מי צילם אותנו, בראיה של מי שצילם, באהבה אלינו, מתוך עצמינו.

האם חשוב שמי שעומד מולינו עם המצלמה יאהב אותנו?

נשים כותבות לי שכשבן הזוג מצלם התמונות אף פעם לא יוצאות טוב. מה זה אומר? אחת הנשים כתבה לי שאולי יש שם מקום של קנאה. קנאה לניראות שלנו? לנשיות?

היו לי השבוע כמה לקוחות שנשבעו שהן לא פוטוגניות ובסוף היום ידעו אחרת, זה תהליך של שיחרור פנימי והיכולת לאהוב מבפנים. לאהוב את עצמינו זה היום! ובכל יום!

פה אני היום בסיום יום עבודה מול המראה בסטודיו.תמונה מהאינסטגרם. יש בקבוצה אתגרים מעניינים. מוזמנות להצטרף אלי כאן בקישור:

https://www.facebook.com/groups/1571121553201421

IMG_3022

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *