סיגל. האישה המיוחדת הזו קרובה לליבי במיוחד. יש לה התבוננות פנימית מרתקת. זה עובר במבט שלה. ראיה מיוחדת של העולם. היא לימדה אותי לשנות מחשבות. זה כמו קסם. המציאות היא אותה מציאות אבל אני יכולה לשנות את המחשבות שלי ולהרגיש שונה לגבי אותה סיטואציה. אני משתמשת בשיטה הזו, כדי להסביר לנשים שהן יכולות להרגיש נפלא לגבי עצמן, ללא קשר לחיצוניות. אני מתרגלת אותה על עצמי. סיגל מדברת על אותם דברים, כשהיא מעבירה אנשים תהליך הווייתי. זה חזק מאד. היא כותבת על כך ב"אקולוגיה האנושית" . אתמול  קבלתי ממנה את המכתב הזה ואני משתפת אותו:

לפני מספר חודשים הבנות שלי מצאו בבית הוריי את ספר המחזור של סיום לימודיי בתיכון.
הן היו מאוד מאוכזבות לגלות שמלבד תמונת הפספורט (הגרועה, יש להודות על האמת) אני לא מופיעה בשום תמונה…. לא בטיולים השנתיים, לא בהפסקות, לא במעבדה לפיזיקה.
"איפה היית כשצילמו את כל התמונות?" הן שאלו בפליאה גדולה.
ובכן, הייתי ממש שם. אבל… כמה שיותר רחוק מהמצלמה…. כן.
עמידה מול מצלמה היתה תמיד ענין מלחיץ, מביך ולא נוח עבורי.
משהו שהעדפתי להימנע ממנו ומהרגשות שהוא עורר בי.
כמובן שהדימוי העצמי שלי באותה תקופה, כמו לא מעט נערות בגיל זה, היה נמוך מאוד והאפשרות של "לברוח" מהמצלמה נראתה לי ההגיונית ביותר.
ולמען האמת, המצב לא השתנה הרבה בשני העשורים שחלפו מאז. תמונות שלי הן מצרך נדיר ביותר.
אפילו בחתונה שלי לא נכח צלם.
הייתן מאמינות? הזוי לא? כן, אבל לסיפור הזה יש סוף טוב … 
מיכל הרדוף רז ואנוכי נפגשנו לפני כשבע שנים במסגרת נטוורקינג עסקי. אני בדיוק עזבתי את העבודה בהייטק וקצת חיפשתי את עצמי (עדיין ממשיכה דרך אגב) ומיכל כבר היתה צלמת מוכשרת ומוכרת. החיבור בינינו היה מיידי. דיברנו באותה שפה ומיכל עזרה לי לעשות את צעדי הראשונים כעצמאית.
בזמן שחלף מאז, מיכל התמסרה כצלמת,​ לעבודה עם נשים על דימוי עצמי והשגת שלום עם גופן דרך המצלמה.
אני התמסרתי לאין ספור תהליכי מודעות וצמיחה והפכתי להיות מאמנת אישית בגישה ההוויתית ובאמצעות שיטה שפיתחתי ונקראת ״אקולוגיה אנושית״​, אני עוזרת לנשים להתידד עם עצמן ולהשיג שלום פנימי.
בזמן הזה קרה דבר נוסף: התידדתי עם המצלמה!
בפעם הראשונה שישבתי אצל מיכל בסטודיו כדי לעשות ״צילום תדמית״, הייתי נבוכה מאוד.
כל עניין החשיפה היה לי חדש מאוד ועוד לא השלמתי עם עצמי לגמרי.
אבל הרגישות של מיכל, העדינות שלה והיכולת שלה להשרות אווירה רגועה וכייפית, פעלה עלי כמו קסם.
למדתי להשתחרר מול המצלמה ולהרגיש הכי נוח שבעולם: לחייך, לעשות פוזות, להרגיש יפה וסקסית, להתאהב בעצמי וליהנות הכי בעולם!
חוויית הצילום עם מיכל היא אחרת – מחוללת טרנספורמציה ומרגשת. מאז אני חוזרת להצטלם אצל מיכל שוב ושוב. ואפילו מביאה את כל המשפחה שלי!

אז הנה לכם יצירת הפאר האחרונה של מיכל המוכשרת. וכן – זו אני, סיגל בתר

Sig1AsmallSigal81

6 תגובות

  1. סיגל הסיפור מרגש ואת גם.
    מיכלי את אישה מיוחדת ובעיקר מאפשרת. כנראה אצל זאת חממה לנפש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *